ו דצמבר 2102 דירוג פרויקטים סולאריים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית דוח ענפי ומתודולוגי. מחברים: יובל סקורניק, אנליסט

Transcription

1 דירוג פרויקטים סולאריים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית )PV( דוח ענפי ומתודולוגי ו דצמבר מחברים: יובל סקורניק, אנליסט yuvals@midroog.co.il אדם בן יהודה, ראש צוות adamb@midroog.co.il אנשי קשר: רו"ח מירב בן כנען הלר - סמנכ"ל,ראש תחום מימון מובנה ופרויקטים meravb@midroog.co.il

2 הקדמה הדוח המתודולוגי שלהלן מפרט את המתודולוגיה לדירוג פרויקטים סולאריים בטכנולוגיית.PV הדוח פותח בסקירת משק האנרגיה ותשתיות ייצור החשמל בישראל, תשתית ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל, בדגש על מדיניות תמרוץ הייצור בטכנולוגיות השונות וכולל סקירה ענפית עולמית. נכון להיום, בעקבות צמיחת השוק העולמי ושיפורים טכנולוגיים, המובילים להוזלת עלויות ההקמה והתפעול, לצד מדיניות תומכת, פרויקטים סולאריים בטכנולוגיית PV טומנים בחובם פוטנציאל צמיחה גבוה במיוחד, הן בהספק המותקן והן בהיקפי המימון הצפויים בענף )לעתים, על חשבון טכנולוגיות ייצור אחרות, כפי שיפורט בהמשך(. במהלך 4 השנים האחרונות, עמלה הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל )להלן: "רשות החשמל"( על הסדרת רגולציה ותקנות נלוות, המתמרצות הקמת פרויקטים ירוקים לייצור אנרגיה, וזאת על מנת להצעיד את משק החשמל אל עבר יעדי הממשלה בנושא זה. צעדים אלו הובילו לצמיחה, יש מאין, של ענף חדש; הספק הייצור בטכנולוגיה זו עולה, נכון להיום, על 251 מגוואט, המהווים כ- 2% מסך ההספק המותקן של המשק בשנת 21. הודות למאפיינים ייחודיים בפרויקטים של ייצור אנרגיה בטכנולוגיית,PV ביניהם התחייבות לרכישת כלל כמות החשמל המיוצרת בתעריף קבוע, תנודתיות נמוכה בקרינת השמש )במרבית אזורי הארץ( והיבטי הקמה ותפעול ברמת מורכבות פחותה, יחסית לתחנות-כוח קונבנציונאליות, פרויקטים המבוססים על טכנולוגיה זו מתאימים למימון פרויקטלי ארוך- טווח, מצד גופי מימון המתעניינים במח"מים ארוכים.. משק החשמל בישראל. סקירת משק האנרגיה ותשתית ייצור החשמל בישראל משק החשמל בישראל הינו משק סגור, בו חח"י אחראית על רובה המוחלט של הספקת החשמל, לצד יצרני חשמל פרטיים. נכון לסוף שנת 211, היקף כושר הייצור המותקן במשק האנרגיה בישראל הינו כ- 17,231 מגוואט כאשר כ- 212 מגוואט משויכים ליצרנים פרטיים )להלן: "יח"פים"( והיתרה מיוצרת ע"י חח"י. סך ייצור החשמל בשנת 211 עמד על כ- 23,984 מ' קווט"ש כאשר כ- 799 מ' קווט"ש נרכשו מהיח "פים השונים. מנתונים אלו עולה כי, בשנת 211 סך ההספק המותקן של יח"פים היווה כ- 7.8%, מסך ההספק המותקן במשק, וזאת, לעומת כ- 2.1% בשנת 21. עם זאת, היח"פים ייצרו כ-.6% בלבד, מסך הייצור בשנת 211, זאת לעומת כ-.2% במהלך שנת 21. בין השנים , השימוש בחשמל בישראל נמצא בעליה מתמדת. קצב הגידול בצריכת החשמל בשנים אלו עמד 1 על כ- 7.6% בממוצע לשנה )בנטרול היח"פים, שיעור הגידול הממוצע בייצור החשמל עמד על כ- 7% בממוצע לשנה(. הסיבות העיקריות לעלייה בצריכת החשמל, מעבר לגידול האוכלוסייה, הינה בעיקר כתוצאה מעלייה ברמת החיים יחד עם הוזלת מוצרי חשמל. 1 גרף משקף את התפתחות היכולת הנקובה והזמינה באספקת חשמל לאורך השנים, 2 כנגד שיאי הביקוש בכל שנה. באופן זה, ניתן לאפיין את רזרבת הייצור מעל צריכת החשמל במועדי שיא הביקוש. הרזרבה נבחנת מול היכולת הזמינה, אשר הינה נמוכה יותר מהיכולת הנקובה, עקב פעולות תחזוקה שוטפת ותקופתית ותקלות ביחידות הייצור השונות. ממוצע זמינות אמצעי הייצור בשנים הינו כ- 84% ונע בטווח, שבין 47%-86%; מכאן, כי עלולים להיווצר מצבים של מחסור גרף : התפתחות היכולת הנקובה והזמינה כנגד שיאי ביקוש מקור: דין וחשבון סטטיסטי לשנת 211 ועיבודי מידרוג 2 1 מקור: דין וחשבון סטטיסטי חברת החשמל לשנת הנתונים מתייחסים להספק יכולת נקובה ולשיאי ביקוש מחברת חשמל.

3 בחשמל. בשנת 24 חל קיטון חד-פעמי בצריכה )לראשונה מאז קיומו של משק חשמל בישראל(, אשר מיוחס למשבר הכלכלי העולמי, בין היתר, כתוצאה מירידה של כ- 12% בהיקפי הצריכה בתעשייה. במהלך שנת 21, חזר המשק למגמת הגידול עם צמיחה של כ- 6%, ביחס לשנת 24. בחודש אוגוסט 21 נרשם שיא ביקוש של 1,42 מגוואט ויותר; וזאת, מול יכולת זמינה של החברה בהיקף 11,148 מגוואט )רזרבה של 2%(. באותה עת, נתבקשו בעלי גנרטורים פרטיים להפעילם. מגמות אלו מצביעות, מחד, על רזרבות ייצור בלתי מספיקות, ומאידך, מחייבות השקעה בלתי פוסקת 3 באמצעי ייצור לשם עמידה בצרכים הלאומיים הגדלים. שיעור הרזרבה מהיכולת הנקובה של חברת חשמל הינו כ- 7.6% בממוצע, בין השנים ; שיעור זה הינו נמוך יחסית למקובל במדינות ה-,OECD ונמוך משמעותית ביחס להמלצות שהוגשו בעבר למשרד התשתיות הלאומיות ולחברת החשמל, יותר. 4 באשר לשיעור רזרבה רצוי של כ-. 2% שיעור הרזרבה הרצוי מושפע, בין היתר, מהיקף משק החשמל, הספק יחידת הייצור הגדולה ביותר במשק, זמינות ייצור שנתית ממוצעת וזמינות אפשרית ממשקי חשמל של מדינות שכנות )אשר אינו רלוונטי לישראל(. אמצעי הייצור במשק החשמל בישראל ניתנים להפעלה באמצעות פחם, סולר, מזוט וגז טבעי; בפועל, מרבית הייצור מבוסס על פחם, כאמור. חשוב להדגיש, כי בעוד חלקו של הפחם בשנים 21 ו- 211 בהתפלגות היכולת הנקובה של חח"י הינו כ- 78%, הרי שיוצרו באמצעותו כ- 61% ו- 62% מכמות החשמל, בהתאמה; מגמה שעלולה להתגבר, לנוכח השיבושים באספקת הגז הטבעי. בגרפים 2 ו- 7 ניתן לראות כי, בעקבות משבר הגז הטבעי במשק האנרגיה, שהחל בשנת 211, פחת שיעור ייצור החשמל מגז טבעי, וזאת, למרות ששיעור היכולת הנקובה לייצור בגז טבעי גדלה. השימוש בגז טבעי עלה במשך השנים על חשבון שימוש בדלקים אחרים כמו מזוט וסולר אשר הינם יקרים ומזהמים כמו כן, ייצור חשמל באמצעות גז טבעי ידידותי יותר לסביבה מאשר שריפת פחם. עם זאת, התבססות על מרכיב דלקי יחיד, חושפת את משק האנרגיה לתנודות מחירים גבוהות ומגדילה את הסיכון האנרגטי. כמו כן, מערכת הולכת הגז חשופה יותר לתקלות ולחבלות בהשוואה לשינוע הפחם. גרף 2: השוואת התפלגות יכולת נקובה, לפי סוגי דלקים לשנים 211 ו- 21 גרף 3: השוואת התפלגות ייצור חשמל, לפי סוגי דלקים לשנים 211 ו מקור: דין וחשבון סטטיסטי לשנת 211 חברת החשמל ועיבודי מידרוג ייצור חשמל פרטי בישראל נכון למועד פרסום הדוח, חח"י מייצרת, מוליכה, מחלקת ומספקת את מרבית צריכת החשמל במדינת ישראל ואף הוכרזה )1444( כמונופול במשק החשמל, בין היתר, בתחומים הבאים: אספקת חשמל- ייצור חשמל, ומכירתו, הולכת חשמל וחלוקתו ומתן שירותי גיבוי לצרכני חשמל וליצרניו. מאז חקיקת חוק משק החשמל, מדיניותה של מדינת ישראל הינה עידוד התחרות במשק החשמל, תוך הגדלת כושר ייצור החשמל ע"י יח"פים. בהתאם לכך, ממשלת ישראל ורשות 3 ההפרש בין שיא הביקוש השנתי של חברת חשמל ליכולת הייצור הזמינה, בפועל, באותה נקודת זמן, בהינתן שלא כל יחידות הייצור זמינות באופן מלא )עקב תחזוקה, תקלות וכדומה, כאמור(. 4 מקור: דוח לניתוח הכשלים בפיתוח משק החשמל בישראל של המרכז למחקר ומידע של הכנסת, אשר הוגש לוועדת הכלכלה ב- 22 במאי.24

4 כ) החשמל נוקטות צעדים, וביניהם שינויי חקיקה, התקנת תקנות, קבלת החלטות והסדרים אחרים )לרבות מכרזים שפורסמו(, שמטרתם לעודד כניסת יח"פים למשק החשמל, ובכך לעודד תחרות במקטע הייצור. נכון ליוני 212, סך ההספק המותקן של יח"פים, אשר מחזיקים ברישיונות מותנים לייצור חשמל, הינו כ- 2,878 מגוואט, לעומת כ- 9,861 מגוואט בסוף שנת 211. בגרפים 9 ו- 2 מוצגת ההתפתחות בהיבט זה, בחלוקה לטכנולוגיות ייצור שונות. ניתן לראות כי עיקר הרישיונות המותנים שהתווספו במהלך תקופה זו הינו בטכנולוגיית האנרגיה המתחדשת. גרף 4: רישיונות מותנים בחלוקה לטכנולוגיות - דצמבר 21 )מגוואט( גרף 5: רישיונות מותנים בחלוקה לטכנולוגיות - יוני 212 )מגוואט( מקור: דוחות כספיים חח"י לשנת 211 ותשקיף חח"י מיוני 212 מתוך סך הייצור הפרטי נכון ל כ, - 22 מגוואט הינם מתקני קוגנרציה ואנרגיה קונבנציונאלית, המחוברים לרשת ההולכה, בהם: מתקן הקוגנרציה של מפעל נשר )כ- 62 מגוואט(, מתקן IPP דלק, המשמש, בין היתר, את מתקן ההתפלה באשקלון )כ- 18 מגוואט( וכן שתי תחנות-כוח מבוססות מזוט, אתגל באשדוד )כ- 7 מגוואט( ונגה פז בעכו - 2 מגוואט(. תחנת-כוח נוספת בקוגנרציה, )בהספק של כ- 94 מגוואט( אינה מחוברת לרשת ההולכה ומשרתת את בז"ן באשדוד. גרף 6 משקף את התפלגות יצרני החשמל הפרטיים במשק, באנרגיה נכון ל- מתחדשת )בעיקר 23% כ- הינם יצרני חשמל יצרנים באנרגיה סולארית, בטכנולוגיית.)PV עם זאת, התפלגות הייצור של יצרנים פרטיים צפויה להשתנות מהותית, בין השנים , עם הפעלתן של תחנות-כוח פרטיות נוספות, בהספקי ייצור משמעותיים, כגון: דוראד )כ- 8 מגוואט(, דליה )כ- 879 מגוואט( ואו.פי.סי. רותם )כ- 973 מגוואט( ותחנות נוספות בקוגנרציה. גרף 6: התפלגות יצרני חשמל פרטי במשק לפי הספק מותקן מקור: תשקיף חח"י תשתיות ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל רקע 2. המדיניות באשר לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשת בישראל נגזרת מהרצון להקטין את כמות המזהמים הנפלטים לאוויר בתהליך ייצור אנרגיה קונבנציונאלי, אשר פוגעת בבריאות הציבור, עלולה לזהם את הקרקע ואת מי התהום ופוגעת בשכבת האוזון. בעקבות פרוטוקול קיוטו, אשר נחתם במרץ 1444, והוועידות השונות לעניין הפחתת גזי החממה והמזהמים, הגורמים, בין היתר, לשינוי אקלימי, החליטה ישראל על אימוץ הפרוטוקול ב- 29. עם זאת, יש לציין כי בהתאם להגדרתה בפרוטוקול, ישראל הינה בין המדינות, אשר אינן מחויבות בהפחתה. למרות זאת, במסגרת החלטת ממשלה מיום , נקבע כי יש לעודד ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, דוגמת שמש, רוח, פסולת אורגאנית, שפכים ואחרים. במסגרת החלטת ממשלה מיום , הוחלט לפעול למימוש יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהתאם להחלטת ממשלה מיום , ובהתבסס על מסמך המדיניות של משרד

5 5 התשתיות הלאומיות מפברואר 21: נקבע יעד לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בהיקף של כ- 1% עד לשנת 22, 6 ויעד ביניים של כ- 2% עד לשנת 219. במסגרת החלטה זו נקבע אזור הנגב והערבה כאזור לפיתוח בעדיפות לאומית 7 בהקשר זה. יש לציין כי, נכון למועד פרסום הדוח, פרויקטים באנרגיה מתחדשת אינם כלכליים בפני עצמם ותלויים במידה רבה ברגולציה תומכת ובמתן סובסידיות ליצרנים. 2.2 מדיניות הקצאת המכסות וההסדרה התעריפית החל משנת 28, רשות החשמל פרסמה הסדרות שונות, לקידום אנרגיות מתחדשות. השיטה שנבחרה לתמרץ את השימוש באנרגיות מתחדשות מכונה "תעריפי הזנה" )להלן: "תעריף הזנה"(. לפי שיטה זו, בעל מתקן להפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מוכר את החשמל המיוצר במתקן לחח"י בתעריף מסובסד, הגבוה ממחיר השוק. התעריף מובטח למשך 2 שנה, וחח"י מחויבת לקנות מבעל המתקן את כל החשמל המיוצר. העלות העודפת של החשמל מאנרגיות מתחדשות מגולמת בתעריפי החשמל שמשלמים כלל הצרכנים במשק. מדיניות המכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות נקבעה ע"י משרד האנרגיה והמים בפברואר 21, בהתאם להחלטת הממשלה בנושא, כמדיניות משלימה לתעריף ההזנה, כאמור לעיל. נכון לשנת 212, לפחות ל- 14 מדינות בעולם קיימת מדיניות ברורה בנוגע לייצור אנרגיה באמצעות אנרגיות מתחדשות, כאשר מתוכן, לפחות 62 מדינות ו- 23 שימוש בתעריף הזנה. בנוסף, לפחות 18 מדינות ו פרובינציות עושות 9 פרובינציות נוקטות במדיניות מכסות לטכנולוגיות השונות, 1 בשילוב עם תעריף ההזנה. חלוקת המכסות עבור ייצור חשמל נעשתה בהתאם ליעילות הכלכלית של כל שיטת ייצור ובהתאם ליכולת של משק החשמל לקלוט את החשמל. סוגי האנרגיות המתחדשות הזמינות בישראל הינן אנרגיית השמש, אנרגיית הרוח ואנרגיות הביו- מסה והביו- גז. לכל טכנולוגיה מחושב מקדם העמסה,)Load-Factor( בהתאם 11 לניצול האנרגיה להפקת חשמל. לגבי כל טכנולוגיה נוספו העלויות החיצוניות הנובעות מזיהום אוויר ומגורמים אחרים. 12 להלן טבלה המסכמת את יעילות הטכנולוגיות השונות ועלות הייצור שלהן : 2 PV בינוני PV קטן "מ מחז גז תרמו- סולארי רוח ביו-גז וביו-מסה 32% % % % % %.1 מקדם יעילות 13 אומדן עלות ייצור לקווט"ש בתוספת עלויות חיצוניות )דולר ארה"ב) 14 אומדן עלות שנתית עודפת למגוואט מותקן )א' דולר ארה"ב( 5 יעד זה צפוי להיות מושג ע"י ייצור חשמל בהיקף של כ- 2,36 מגוואט. 6 יעד זה צפוי להיות מושג ע"י ייצור חשמל בהיקף של כ- 1,22 מגוואט. 7 מקור: אתר משרד ראש הממשלה. 8 או תחומי שיפוט 2 מדינות בתוך ארה"ב. 9 או תחומי שיפוט 2 מדינות בתוך ארה"ב. 1 מקור:.Renewables 212: Global Status Report,Renewable Energy Policy Network for the 21 st Century 11 היחס באחוזים שבין כמות האנרגיה המיוצרת בפועל לבין כמות האנרגיה המקסימאלית שהמתקן מסוגל לייצר אילו עבד 8,36 שעות בשנה ללא הפסק. ככל שהשיעור גבוה יותר, כך יכולת הייצור גדולה יותר. 12 מקור: מסמך מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל- פברואר תוספת עלות הנגזרת מהגיבוי הקונבנציונאלי הנדרש. 14 מחז"מ גז נקבעה כנקודת הייחוס לבחינת כלכליות ייצור באנרגיה מתחדשת. דהיינו, העלות השנתית העודפת הנובעת מייצור חשמל ב- PV גבוהה בכ- 2 א' דולר למגוואט מותקן, יחסית לטכנולוגיית ייצור החשמל בגז טבעי )בהתאם לנתוני פברואר 21(.

6 מן הטבלה שלעיל, עולה כי הטכנולוגיה היקרה ביותר הינה טכנולוגיית ה- PV במתקני ייצור קטנים, ואילו הטכנולוגיה הזולה ביותר הינה ייצור חשמל מביו-גז וביו-מסה. חלקות המכסות נעשתה בהתאם ליעילות הכלכלית, מחד, ובהתאם 15 ליעדי ייצור האנרגיה, כפי שנגזרים מהחלטות הממשלה, מאידך. להלן טבלה המסכמת את חלוקת המכסות : טכנולוגיה חוות רוח גדולות ביו-גז וביו-מסה PV גדול או תרמו-סולארי מגוואט מותקן עד שנת ,551 מגוואט מותקן עד שנת , ,761 שיעור מסה"כ הספק מותקן 24% 3.6% 97.2% 12.3% 3.2% 11% PV בינוני PV קטן סה"כ הספק מותקן מן הטבלה ניתן לראות כיצד שולבו היבטי יעילות כלכלית ביעדי הייצור באנרגיה מתחדשת לשנים 219 ו- 22. בהתאם לעלויות הייצור הגבוהות יותר יחסית, יעדי הייצור באמצעות מתקני PV קטנים ובינוניים נקטמו ליעדי שנת להלן פירוט המכסות שניתנו בין השנים : טכנולוגיה מכרז אשלים תרמו-סולארי מכרז אשלים PV PV קטן- ביתי )עד 12 קילוואט( תוקף המכסה מכרז ממשלתי- ללא מכסה מכרז ממשלתי- ללא מכסה יולי 28- סוף 219 ספטמבר 21- סוף 211 פברואר 212- סוף 219 יולי 28 -סוף 219 ספטמבר 21 -סוף 219 פברואר 212- סוף 212 פברואר ספטמבר 24 -סוף 213 ינואר 21 -סוף 213 ספטמבר 211- סוף 217 יולי 211 -סוף 213 פברואר 212 -סוף 213 אוגוסט 211 -סוף 213 נובמבר 211 -סוף 213 הספק מותקן למכסה )מגוואט( להם כלל ההספק של שאושרה מתקנים שהוקמו ו/או מכסה )מגוואט( ללא הגבלה ,727 PV קטן- עסקי )עד 2 קילוואט( טורבינות רוח קטנות PV בינוני PV גדול תרמו-סולארי גדול מכרזי קרקע עבור PV בינוני וגדול ביו- גז חוות רוח גדולות סה"כ 6 בהתאם לטבלה, ההספק שנקבע לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות עד שנת 22, הוקצה ברובו עד שנת 213. בשנת 211 יוצרו כ-.91% מכלל צריכת החשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות, גידול של כמעט פי 2 מהשיעור שיוצר בשנת 21. שיעור זה מהווה שיעור זעום, ביחס לצריכת החשמל הכוללת במשק וביחס למדינות אחרות בעולם )לפירוט ראה פרק 7(. 15 מקור: מסמך מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל- פברואר מקור: פרסומי החלטות רשות החשמל באתר הרשות. 17 הנתונים נכונים לפברואר מגוואט לשנה לכל אחת מהשנים 217 ו- 219.

7 2.3 תמונת מצב- אנרגיה סולארית בטכנולוגיית PV באשר להתקנת מערכות ייצור חשמל בטכנולוגיית,PV לפיהן חלה חובת רכישה של מלוא החשמל המיוצר ע"י חח"י, וזאת, בתעריף הזנה קבוע, החל עבור כל מתקן ייצור )בהתאם לגודלו, אופי החיבור לרשת ומועד חיבורו(. התעריף עשוי להשתנות, בהתאם למיקום כל פרויקט "בתור", בהמתנה לאישור רשות החשמל, והצמדות שונות עד למועד קבלת אישור תעריפי מותנה. משלב זה, במהלך תקופת ההקמה ועד תום תקופת הפעלת המתקן )מחיבור המתקן לרשת ולמשך 2 שנה(, התעריף צמוד למדד המחירים לצרכן. מדי זמן, מפרסמת רשות החשמל הסדרות חדשות ועדכונים להסדרות קיימות, הן בהיבטי מכסה והן בהיבטי תעריף. 19 להלן תמצית ההסדרה העדכנית ביותר למתקני ייצור חשמל בטכנולוגית :PV תעריף ) /KWh( מועד ההחלטה האחרונה.31 למתקן שחיבורו לרשת חל עד הפחתה תעריפית מכסה קיימת )MW( ל מתקן שחיבורו לרשת חל לאחר % בשנה הסדרה לפי גודל מתקן ואופי חיבור לרשת עד 5 קילוואט מתקנים )מערכות ביתיות( קטנים עד 51 קילוואט )מערכות מסחריות( חיבור למתח נמוך: מ- 5 2 מתקנים קילוואט עד 631 קילוואט בינוניים חיבור למתח גבוה: עד 2 מגוואט מתקנים גדולים חיבור למתח עליון הפחתה לפי הצמדה למדד עלויות ציוד, הקמה ותפעול של Bloomberg 3 נכון למועד פרסום הדוח, הוקמו מתקנים קטנים, בהספק כולל של כ- 22 מגוואט, מתוכם כ- 9 מגוואט מערכות ביתיות; הוקמו מתקנים בינוניים בהיקף כ- 12 מגוואט וכ- 29 מגוואט נוספים מצויים בשלבי הקמה; לא חוברו מתקנים גדולים לרשת ההולכה. נכון להיום, משרד התשתיות מצהיר על יעד פיתוח של 1,32 מגוואט באמצעות הקמת שדות 21 סולאריים עד לשנת. 22 בהתאם להערכות שונות, מדינת ישראל מחויבת לבזר את מקורותיה האנרגטיים, בין היתר, עקב ההישענות הגדולה על ייצור בפחם ותלות בתשתית הספקת גז, החשופה לאירועי כוח-עליון או מעשה חבלה בזדון. בהתאם להערכות אלו, על מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון את היתרונות הגלומים באנרגיה הסולארית, אשר מסוגלת לייצר נאמנה את כמות החשמל הנדרשת, ללא תלות בגורם חיצוני ובפיזור אופטימאלי, בין עשרות ומאות 22 יצרנים בגדלים שונים. יצוין כי, משרד האנרגיה והמים העלה הצעה להסיט 7 מגוואט )מתוך 8 מגוואט( ממכסת חוות הרוח הגדולות לטובת יצרנים סולאריים, זאת לאור הביקוש הרב למכסות ייצור מצד יצרנים אלו וכתוצאה מאי הסדרה מלאה להליך אישור הקמת חוות רוח במדינת ישראל. ההליכים לתוכנית מתאר ארצית להקמת חוות רוח צפויים להסתיים רק בסוף 19 מקור: הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. 2 הרגולציה למתקנים אלו הינה בהתאם למתקנים בינוניים. עם זאת, חח"י עושה הפרדה בין מתקנים אלו למתקנים בעלי הספק מותקן של בין 67 קילוואט- 12 מגוואט מבחינת חיבור לרשת. למתקנים בינוניים המיועדים לחיבור למתח נמוך קיימות בדיקות שונות מהמתקנים הבינוניים המיועדים לחיבור למתח גבוה, הגם שאינם כלולים באמות מידה תומכות מימון. 21 מתוך מסמך "מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל", מפברואר ירום אריאב )לשעבר מנכ"ל משרד האוצר( וד"ר מאיר אמיר: "תעשיית האנרגיה הסולארית בישראל - תמונת מצב מעודכנת, ניתוח כלכלי ובחינה מחודשת של המדיניות הממשלתית", מאי 211.

8 שנת 217, כך שללא הסטה מכסות לטובת היצרנים הסולאריים לא ניתן יהיה לעמוד ביעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כאמור לעיל. נכון להיום, לא התקבלה החלטת רשות החשמל בנוגע להסטת המכסות כאמור. 23 לפי החלטת ממשלה מיולי, 211 משנת 212 ואילך מדיניות תמרוץ ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות תהיה באמצעות תעריף שיתמחר את עלות האנרגיה המתחדשת, תוך לקיחה בחשבון של משתנים נוספים, כגון: תועלת סביבתית, תרומה לגיוון מקורות אנרגיה ולביטחון אנרגטי, יצירת מקומות תעסוקה וחדשנות טכנולוגית. בנוסף על כך, במנגנון עדכון התעריף, ישולב מרכיב הצמדה למדדים רלוונטיים, כגון: מדד מחירי רכיבים וציוד עיקרי )למשל: טורבינות רוח, פאנלים סולאריים וכדומה(, עלויות זיהום אוויר ועוד. מנגנון עדכון התעריף המוצע נובע מתוך רצון לשקף מחיר שוק לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, מתוך ציפייה שעלות ייצור החשמל בטכנולוגיות אלו תלך ותפחת עד לעלות ייצור החשמל באנרגיות קונבנציונאליות המכסות..)"Grid Parity"( בהתאם להערכות, שוויון בעלויות הייצור יוביל לייתור שיטת 3. סקירה עולמית מדינות העולם השונות נבדלות ביניהן בתמהיל מקורות האנרגיה לייצור חשמל. כדאיות הייצור בטכנולוגיה מסוימת נמדדת, לקווט"ש, בין היתר, מקדם העמסה בהילקח בחשבון עלות הייצור והשפעות על איכות הסביבה. מקדם העמסה נמוך עשוי לנבוע ממספר גורמים, בין היתר, כתוצאה מזמינות נמוכה עקב פעילות תחזוקה ותקלות תפעוליות, גבוהה, ובמקרה של אנרגיות מתחדשות, משאב טבע נמוכה )כדוגמת: טורבינות רוח, הידרו-אלקטריים, עננות מהירות וכיוון הרוח עלות ייצור זמינות ותנודתיות בערכיו האנרגטיים בפרויקטים מבוססי השפעת עונות יבשות בפרויקטים רמות קרינה משתנות בפרויקטים סולאריים וכדומה(. באנרגיות מתחדשות הינו ידידותי לסביבה, חשמל בטכנולוגיות סולאריות והשפעת בעוד ייצור ייצור )פוטו-וולטאי ותרמו- סולארי( הינו יקר יותר ומאופיין במקדם העמסה נמוך משמעותית מייצור בטכנולוגיות קונבנציונאליות. בשל כך, טכנולוגיה זו אינה יכולה לשמש כמקור אנרגיה לתפוקת הבסיס גרף 7: התפתחות ההספק המותקן העולמי בטכנולוגיית PV בין השנים )מגוואט( מקור: EPIA - Global Market Outlook For EPIA Outlook for PV Until 216 )Base-Load( הנדרשת לתפקוד תקין משק חשמל. בהינתן עלות הקמת אמצעי הייצור הסולאריים ומקדם ההעמסה הנמוך, כדאיות ההקמה וההפעלה של תחנות-כוח התמריצים המוצע לענף. ייצור אנרגיה בטכנולוגיית מסוג זה תלויה במשטר במהלך העשור האחרון, PV גדל באופן עקבי )ראה גרף 8: תוספת הספק מותקן באיחוד האירופי בשנת 21 מקור: EPIA - Global Market Outlook For EPIA Outlook for PV Until מזכירות הממשלה, מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, החלטה מס' של הממשלה,

9 כ) גרף 3(. בשנת 24, ההספק המותקן העולמי של מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיית PV היה כ-.GW 27 בשנת 21, ההספק המותקן צמח לכ- GW 9 ובשנת 211 ההספק המותקן צמח לכ- GW 64 )יכולת ייצור של כ- TWh 82 חשמל בשנה( ב. השוואה גלובאלית, אירופה הינה המובילה בייצור אנרגיה סולארית בטכנולוגיית,PV עם למעלה מ % ההספק המותקן העולמי(. לראשונה, בשנת 211, פיתוח אמצעי ייצור GW מותקן, נכון לסוף שנת 211 חשמל בטכנולוגיית PV הוביל באירופה, במונחי הספק מותקן שחובר לרשת )ראה גרף 8(. בשנה זו, חוברו כ- GW 21.4 פרויקטים מבוססי PV למערכת החשמל האירופאית, בהשוואה לחיבור כ- GW 1 פרויקטים מבוססי אנרגיית רוח והספק דומה של אמצעי ייצור מבוססי גז. נכון לסוף שנת 211, אנרגיה סולארית בטכנולוגיית PV מספקת כ- 2% מביקוש החשמל באירופה בהשוואה לכ- 1.12% בשנת 21. באיטליה ובגרמניה, ביקוש החשמל המסופק בטכנולוגיית PV הינו בשיעור של כ- 2% וכ- 9% מסך ייצור החשמל, בהתאמה. בבידוד שעות ביקוש השיא )כ- 2% מהחשמל הנצרך במדינות אירופה(, ייצור החשמל בטכנולוגיית PV מהווה כ- 9% מכלל הביקוש באירופה, וכ- 1% וכ- 8% מכלל הביקוש באיטליה ובגרמניה, בהתאמה. מרבית משקי החשמל מחוץ לאירופה, ובפרט, בסין )7.1,)GW ארה"ב )9.9,)GW יפן )2,)GW אוסטרליה )1.7 )GW והודו ).96,)GW מייצרים נתח שולי בלבד מפוטנציאל הייצור הסולארי הקיים בהן )בין היתר, לאור קיום מקורות אנרגיה מתחדשים כלכליים יותר, כגון: מקורות גיאו-תרמיים, הידרו-אלקטריים, רוח ועוד(. למרות זאת, יש לציין, כי ההספק המותקן מחוץ לאירופה הכפיל את עצמו בין השנים הצמיחה העקבית בהספק המותקן של מתקנים סולאריים בטכנולוגיית PV נובעת, מחד, כתוצאה מירידה מתמשכת בעלויות ההשקעה במערכות ה-,PV כפועל יוצא מפיתוחים טכנולוגיים וייצור מאסיבי של ציוד בסין, וכתוצאה ממדיניות כלכלית תומכת, מאידך, במיוחד במדינות איטליה וגרמניה, אשר הסיטו את תמיכתן מאנרגיה גרעינית )לאחר אסון פוקשימה, כפי שניתן לראות בגרף 8(. החל מאמצע שנות ה- 2, עם התחלת ייצור מודולים פוטו-וולטאיים בהיקף מסחרי, החל תהליך ירידת מחיר של המודול הסולארי. ירידה זו התעצמה מאד בשנים האחרונות )ראה גרף 4(. הסובסידיות הינן קריטיות לענף זה, אשר, חרף הירידות בעלויות ההקמה, אינו מתאפיין בכדאיות כלכלית בזכות עצמו. במדינות רבות ההטבות הניתנות על בסיס רגולציה תומכת מוגבלות למכסות ולפרקי זמן, כאשר חידושן אינו וודאי ונתון לשיקולים ולחצים פוליטיים, במיוחד בעתות משבר ומיתון כלכלי. קיצוצים בתקציבי ממשלות ורגישות פוליטית "לגלגול" עלות "החשמל הירוק" על האזרח עלולים להשפיע על מקבלי ההחלטות. כמו כן, בעיקר בצפון אמריקה, כמויות גז משמעותיות, במחירים נמוכים, לוחצים את תעריפי החשמל כלפי מטה ושומטים עוד יותר את הרציונל שבסיס אמצעי ייצור החשמל בטכנולוגיית.PV גרף 9: שינוי מחירי מודול סולארי על פני זמן )מחיר לוואט אחד( מקור: ברקליס 4

10 מתודולוגיה לדירוג 24 פרויקטים של פרויקטים סולאריים בטכנולוגיית PV.4 בקביעת דירוג פרויקטים של פרויקטי אנרגיה סולארית בטכנולוגיית,PV מסתמכת מידרוג, בין היתר, על מתודולוגיית הדירוג של Moody's לדירוג פרויקטים של תחנות-כוח Projects).(Power Generation המתודולוגיה מקיפה מגוון נרחב של סוגי נכסים )מנכס בודד לפורטפוליו של נכסים(, מגוון טכנולוגיות )ממתקני ייצור חשמל קונבנציונאליים, מתקני ייצור מבוססי אנרגיות מתחדשות ועד מתקני ייצור גרעיניים( ומאפייני מימון שונים. המתודולוגיה לוקחת בחשבון ארבע קבוצות עיקריות של משתנים לדירוג: )1( וודאות ואיכות תזרימי המזומנים הצפויים; )2( תחרותיות הפרויקט וחוזי המכירה ביחס לשוק; )7( סיכון תפעולי וטכנולוגי; )9( ניתוח פיננסי ויחסי כיסוי לשירות החוב. בקשר לתזרימי המזומנים הצפויים, א. נבחנת הוודאות והתנודתיות הפוטנציאלית תזרימי של המזומנים הצפויים לפרויקט, בהתאם לתשומה העיקרית המשמשת לייצור חשמל ותנודתיות אפשרית בייצור, מחד, והערכת לקוח הקצה, מאידך. תחרותיות הפרויקט נבחנת בהיבט מבנה עלויות הייצור, בהשוואה ליצרני חשמל אחרים, ומידת התלות בסבסוד עלויות הייצור, אל מול יצרני חשמל אחרים בשוק. במסגרת הסיכון התפעולי והטכנולוגי, נבחנת מורכבות הטכנולוגיה וישימותה עפ"י נתוני עבר, איכות הסכמי השירות והתפעול, ניסיון הקבלנים ומידת מחויבות בעלי המניות של הפרויקט להצלחתו. איתנותו הפיננסית של הפרויקט מוערכת על ידי חישוב יחסי כיסוי חוב שונים, לאורך חיי הפרויקט. בנוסף, ניתן משקל לגורמים איכותיים כגון: נזילות במקרי קיצון )"כריות ביטחון"(, חוזק מבנה המימון בפרויקט )ביטחונות 2 התניות(, סיכונים מיוחדים בהקמה, אופציות Buy-Out ו 2 או נטילת זכויות 2 חובות הפרויקט ע"י הלקוח העיקרי )Off-Taker( וקיומם של סיכוני מימון מחדש או נחיתות מובנית, ככל שקיימים. על מנת לבצע התאמות נדרשות, בהתאם לענף הרלוונטי, מידרוג עושה שימוש, הן במאמרים שונים, שהחברה האם מפרסמת מדי זמן, והן בדירוגים ספציפיים, אשר ייחודיותם אינה מאפשרת את הכללתם במסגרת מתודולוגיה ספציפית. להלן פירוט קבוצות המשתנים המרכיבים את המתודולוגיה: תזרימי המזומנים הצפויים מהפרויקט: א.. איכות ויציבות התזרים הצפוי היבט זה בוחן ומכמת את איכות, רמת-הוודאות ופיזור תזרימי המזומנים הצפויים מהפרויקט. ציון טוב למשתנה זה ישקף את המאפיינים הבאים בעסקה )במצטבר(: 1. קרוב לכ- 1% מתזרימי המזומנים הצפויים מהפרויקט "מגודרים" באמצעות הסכמי רכישת חשמל 25 PPA( ) עם לקוחות קצה )Off-Takers( בדירוג גבוה; 2. תקופת הסכמי רכישת החשמל מכסה על מלוא תקופת החזר החוב ואף ארוכה ממנה; 7. תעריף ה-,FIT או התעריף שנקבע בהסכם ה-,PPA מעניק כיסוי מלא על העלויות השוטפות 26 O&M( (, השקעות הוניות נדרשות לאורך השנים )CAPEX( וממתן את הסיכונים הגלומים בתנודתיות חומר הגלם )קרינת השמש(, שחיקה בתפוקת הפרויקט )שחיקה ביעילות הפאנלים, איבוד אנרגיה בחיווטים ועוד( וירידה בזמינות. היבט זה נבחן, בין היתר, במסגרת הניתוח הכמותי, כמתואר בפרק ד(. 1 סיכון לקוח הקצה: לקוח הקצה עשוי להיות חברה ממשלתית, כדוגמת חברת החשמל לישראל, או חברה הפועלת מכורח מחויבות רגולטורית לרכישת חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת בהספק מסוים. סיכון האשראי של לקוחות הקצה הינו משתנה חשוב לדירוג בקטגוריה זו, ונלקח בחשבון, כחלק משיקולי הדירוג. בהתאם לרגולציה הקיימת PV Solar 24 מבוסס על דוח מתודולוגיה ומאמרים מתודולוגיים של,Power Generation Projects :Moody's דצמבר 28;,Power Generation Projects יולי ;21 P5, Breezing Past ספטמבר Power Purchase Agreement 26 Operating & Maintenance

11 בישראל, חח"י מחויבת ברכישת מלוא כמות החשמל המיוצר, בהתאם לתעריף ה- FIT )אשר הינו צמוד למדד(, שנקבע לפרויקט, ולמשך 2 שנה, החל במועד הפעלתו המסחרית של הפרויקט. בהינתן הרעה משמעותית במצבה הפיננסי 27 של חח"י, או שינוי מבני במשק החשמל, עלול להיווצר פער עיתוי בתשלומים, בהם חח"י מחויבת. גורם הממתן חשיפה זו הינו מנגנון הבטחת תשלומים ליצרני חשמל פרטיים, בהתאם להחלטת רשות החשמל מיום בהתאם להחלטה זו, וכחלק מתהליך הקמת מנגנון תעריפי עצמאי בגין פעילות ניהול המערכת ולשם הבטחת התשלומים בגין הסכם ה-,PPA יפקיד הסש"ח פיקדון בחשבון ייעודי )מול כל יצרן חשמל פרטי חשבון נפרד(, אשר יתנהל ע"י נאמן, שימונה ע"י רשות החשמל. הפיקדון שיופקד בחשבון הייעודי יהיה בשיעור השווה לתמורה המגיעה ליצרן מהסש"ח בגין 2 חודשי הפעלה )הסכום יתעדכן מדי זמן, בהתאם להיקף התשלומים החודשיים(. על כספים אלו לא תחול זכות קיזוז לחח"י )כנגד חובות של היצרן כלפיה(. במסגרת החלטה זו מצוין כי, עם מתן רישיון פעילות לחברה הממשלתית לניהול המערכת, שאיננה חח"י, יועברו כספי החשבונות הייעודיים וניהולם לידי חברה זו. סיכון דלקים או משאב טבע: בפרויקטים סולאריים, סיכון משמעותי הינו נתוני הקרינה בפועל באזור הגיאוגרפי, בו מוקם הפרויקט. סיכון המשאב הטבעי, המהווה חומר דלק לפרויקט, ייבחן בהיבט זמינותו, איכותו ומהימנותו. קרינת השמש החזויה מתבססת, לרב, על נתוני לוויין ונתונים מטאורולוגיים נוספים באזור הגיאוגרפי שבו מוקם הפרויקט, לרבות טמפרטורת הסביבה )טמפרטורת הסביבה עשויה להוביל לאיבוד של עד כ- 1% ויותר בתפוקת המתקנים( והשפעת עונתיות והצללות )מבנים, אבק, עננות וכדומה(. על תחזיות הקרינה להגיע ממקור אמין ובעל מוניטין, המתבסס על נתונים רלבנטיים ומספקים סטטיסטית, שנמדדו על פני תקופות זמן ארוכות, ואשר יש בהם כדי לבסס את אמידת 28 התנודתיות בנתוני הקרינה, כגון: )1( -Meteonorm המספק נתוני אקלים ברמה חודשית ושעתית, הודות לכ- 8,7 תחנות איסוף מידע אקלימי הפזורות ברחבי העולם; )2( -PVGIS בסיס נתונים במימון האיחוד האירופי, המספק נתונים ברמה החודשית, בהתבסס על נתוני מדידה קרקעיים ונתוני לווין עבור כל מיקום גיאוגרפי בעולם; )7( NASA-SSE - תכנת מחשב ייעודית, המתבססת על נתוני לווין, בעלת כיסוי עולמי. בדרך כלל, נתוני הקרינה שנאספים מבסיסי הנתונים השונים, כאמור לעיל, לוקחים בחשבון את הטמפרטורה בסביבת המתקנים וגוזרים את ההשפעות על יעלות המערכת, בהתאם. במידה ולא קיימים נתוני קרינה מהאזור הגיאוגרפי הספציפי של המתקן, תחזית הקרינה תתבסס על אמידה סטטיסטית של נתוני קרינה ממקומות סמוכים, ככל שישנם, למיקום המתקן. יש לציין כי, תחזית קרינה המתבססת על אמידה סטטיסטית עשויה להכיל טעויות כתוצאה מ- )1( מידע לא מדויק; )2( אוכלוסיית מחקר לא מייצגת; )7( טעות במידול; )9( הנחות יסוד מוטעות; )2( השפעות אירועים חד פעמיים; )6( שינוי אקלימי. עומק ההשפעה של אירועים אלו נבחנת, כאמור לעיל, במסגרת תרחישים למודל הפיננסי. בנוסף להיבטי הקרינה, תפוקת החשמל החזויה בפרויקט סולארי מתבססת, בין היתר, על מאפייניו הטכניים של המתקן והפאנלים הסולאריים בשימוש )לפירוט על נושא זה, ראה בפרק ג'(. חשוב לציין כי, תלות הפרויקטים באיכות משאב הטבע מעניקה משנה תוקף וחשיבות לבחינת מוניטין היועץ הטכני המעורב בבדיקות וניתוח הנתונים השונים לפי החלטת רשות החשמל מיום ה , התשלומים שישולמו לבעלי רישיון ייצור בגין רכישת חשמל יוכרו לספק שירות חיוני במסגרת תעריפי תשתית ההולכה המוכר לבעלי רישיון הולכה או למי שיבוא בנעליו. באופן עקרוני, התנודתיות והשונות בקרינת השמש יהיו לרוב נמוכות יותר, ובאופן משמעותי, מהתנודתיות בעוצמת הרוח בפרויקטי טורבינות רוח.

12 א. 2. תנאים מסוימים העלולים לפגוע בוודאות תזרימי המזומנים קיומם של תנאים מתלים לקבלת הכנסות בהסכמי רכישת החשמל עלולים להקטין את וודאות תזרים המזומנים מהפרויקט ולהגדיל את תנודתיותו. ככל שגדלה מורכבות הדרישות, אי-בהירותן וסבירות גבוהה לביצועים נמוכים מהנדרש, וככל שמנגנון התשלום מושפע ממשתנים אלו, כך גדל הסיכון בקטגוריה זו. במקומות שונים בעולם, ובמיוחד בפרויקטים, שבבסיסם דרישה רגולטורית )של לקוח הקצה( לעמידה ביעדיי ייצור אנרגיה ירוקה, אי-עמידה בביצועים מסוימים - כגון: הספק, זמינות ותפוקה - עלולים לגרור שחיקה בהכנסות ואף קנסות. דירוג בקטגוריה זו יינתן, בהתאם לתנאים לקבלת הכנסות, כפי שרשומים בהסכמי רכישת החשמל, ובהילקח בחשבון גורמים הממתנים את הסיכונים הללו, כגון: מעורבות מפקח חיצוני ושילוב קבלנים מנוסים, אשר התחייבויותיהם מכילים מערכת תמריצים )קנסות ובונוסים( לעמידה בביצועים וגיבויים נוספים. בהתאם לרגולציה הישראלית, התשלום עבור החשמל המיוצר מתבצע בגין ייצור והזרמה לרשת בפועל ואינו מכיל רכיב זמינות, העשוי למתן את הסיכון הגלום בייצור חשמל נמוך מהתחזיות. ב. תחרותיות הפרויקט גורם זה בוחן את החשיפה לתחרות ויכולת ההתמודדות מולה, בהיבטי מבנה העלויות בפרויקט, מיקום גיאוגרפי וטכנולוגיה. קשה להעריך את היבט התחרותיות בפרויקט, שמתפרס על פני תקופה של 2-7 שנה, שכן, עם השנים, יתרונו של פרויקט על פני "מוצרים" חליפיים עלול להישחק. יתכן ויימצא תחליף לפרויקט כלשהו, בדמות "מוצר" חליפי, שיעילות ייצורו או תפוקתו גבוהות יותר, או לחילופין, שעלות תפעולו נמוכה משמעותית. בחינת תחרויות הפרויקט תיעשה לאורך מלוא תקופת החזר החוב; על כן, ייבחנו יכולת הפרויקט לחתום על הסכמי PPA חדשים )במידה וההסכמים הקיימים יסתיימו טרם פירעון החוב או טרם מועדם(, בתנאים אשר אינם מרעים את תזרימי המזומנים הצפויים. נכון להיום, וחרף הירידה בעלויות ההקמה )כמתואר בפרק 9( לפרויקט בטכנולוגיית PV תלות בתמריצים כלכליים שונים וחשיפה לתחרות מצד פרויקטי ייצור אנרגיה בטכנולוגיות אחרות, הן בהיבט מבנה העלויות והן בהיבט אי-היכולת של משק חשמל להישען על ייצור סולארי כ-.Base-Load אתגרים אלו ממותנים באמצעות גידור תזרים המזומנים בהסכמים ארוכי-טווח עם לקוחות קצה בדירוג הולם, אשר משלמים עבור זמינות הפרויקט ו 2 או בעבור תפוקתו בפועל, עד לפירעון מלא של האג"ח, וזאת בתעריף קבוע, אשר אינו תלוי בגורמים אקסוגניים )למשל: בעלות ייצור חשמל באמצעי ייצור אלטרנטיביים, שבבסיסם שימוש בדלקים פוסילים(. 12 יציבות רגולטורית: במשק חשמל מפוקח רגולטורית, בחינת מנגנון התעריף כוללת, בין היתר, את מידת "עיגון" התעריף במסגרת חוקית, וכן את עקביות ומהימנות המשטר הרגולטורי. בהתעלם מהתועלות הסביבתיות שבייצור אנרגיה סולארית, העלות למגוואט מותקן בטכנולוגית PV גבוהה משמעותית מהעלות המקבילה למגוואט מותקן בתחנות-כוח קונבנציונליות. כתוצאה מכך, ההצדקה הכלכלית של פרויקטים סולאריים תלויה בתמריצים, סובסידיות או תמיכה רגולטורית משמעותית מסוג אחר. בסביבה הכלכלית העולמית הנוכחית המעודדת קיצוץ בתקציבי המדינות, קיים איום על מדיניות התמריצים הממשלתיים לאנרגיה ירוקה והמשך הפריחה בענף. ישנה חשיבות לבחינת עקביות הסביבה הרגולטורית ומהימנותה,)Track-Record( ובתוך כך, בחינת אופן השתלבות המשטר הרגולטורי המעודד אנרגיות מתחדשות בסביבה הפוליטית האקטואלית. תיתכן חשיפה לשינוי רטרואקטיבי במשטר הרגולטורי, באופן שיערער את וודאות הסביבה העסקית למשקיעים. לדוגמא, השוק הסולארי בספרד נפגע בשל אי-וודאות רגולטורית שנוצרה בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 28. תמרוץ יתר של הסקטור הסולארי הניב קפיצה בהספק הייצור הפוטו-וולטאי מ- 19 מגוואט ב- 26 ל- 66 מגוואט ב- 23 ול- 7,9 מגוואט ב- 28; בשנת 28, סבסוד הענף שיקף עלות שנתית בגובה כ- 2 מיליארד אירו לכלכלה הספרדית אשר נקלעה למשבר, והובילה להקפאת מכסות ותעריפים.

13 ג. סיכונים טכניים בתקופת התפעול של הפרויקט ג.. ישימות טכנולוגיית התחנה והיסטוריה תפעולית במסגרת הערכת גורם זה, נבחנים ישימותו הטכנולוגית של הפרויקט בייצור החשמל ומורכבותו, וכפועל יוצא, הסבירות לעמידה בביצועים הנדרשים, וכן וותק השימוש בטכנולוגיה,)Track-Record( בין היתר, על פי רמות הביצועים של פרויקטים דומים. שימוש בטכנולוגיית ייצור חשמל אשר אינה מוכחת באופן מסחרי, כמו גם היסטוריה תפעולית לוקה בחסר בפרויקטים דומים, תצריך תמיכה מיוחדת מצד הצדדים לפרויקט )מצד הזכיין, הספק או קבלן התפעול(, בדמות תקופת אחריות ארוכה יותר, הבטחת נזילות במקרה הצורך ויחסי כיסוי גבוהים יותר. על אף שפרויקטי PV הינם מורכבים פחות, 29 באופן יחסי, הרי שפרויקטים שונים עשויים לשקף שונות גבוהה בהיבטים שונים, כגון: פאנלים העשויים מחומרים שונים )שאינם סיליקון(, פאנלים דקים )Thin-Film( ופאנלים המשלבים צנרת מים )לקירור או לשימוש לשם ייצור חשמל משני באמצעות קיטור(. בנוסף, כחלק מתחרות הענף הסולארי מול טכנולוגיות אחרות לייצור חשמל, יצרני הפאנלים פועלים רבות על מנת להגדיל את ניצולת הפאנלים )בין היתר, באמצעות מזעור( ולהפחתת עלויות ייצור. כחלק מכך, נעשה שימוש בחומרים חדשים ובטכניקות ייצור חדשות, אשר מגבירות את הסיכון הטכנולוגי. עם זאת, הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית המסורתית, מבוססת הסיליקון, הינה מוכחת, קיימת בעולם משנות ה- 8 של המאה ה- 2 ובעלת היסטוריית פעילות מספקת. ישנה חשיבות לזהות יצרן הפאנלים הסולאריים, לניסיונו,)Track-Record( גודלו ודירוגו. במסגרת הערכה זו נבדקת איכות הפאנלים )תקני איכות, כגון ISO 2 במפעלי הייצור(, מאפייניהם, לרבות תחזיות הדגרדציה על פני הזמן. כמו כן, לביטחונות המסופקים ע"י היצרן השפעה רבה על הערכת הסיכון הטכנולוגי. בדיקות דומות מבוצעות באשר לציוד נלווה, כגון: הממירים והשנאים. 3 לרכיבים אלו אורך חיי מוצר פחות מאשר לפאנלים הסולאריים. פרויקט פוטו-וולטאי מורכב לעיתים מאלפי פאנלים בודדים, לכן ההשפעה של כשל טכני במספר מועט של פאנלים או ציוד אלקטרוני עיקרי תלויה, בין היתר, באופן חיבור וחיווט המערכת )ארכיטקטורת ההרכבה(. במסגרת הבדיקה, נבחן מנגנון הטיפול בליקויים, אם באמצעות הסכם אחריות מתחדש עבור הרכיבים ואם באמצעות יצירת מלאי חלפים לפרויקט. הסכם תחזוקה ארוך-טווח 31 LTSA( ) עם קבלן יחיד ומוכר, בעל ניסיון ובעל דירוג גבוה, אשר מעניק כיסוי למרבית התרחישים ומספק ביטחונות חזקים, הינו גורם משמעותי בדירוג, ועדיף מקשר ישיר לספקי הציוד. עקב המורכבות שבהערכת סיכונים אלו, חשיבות רבה קיימת לדוח יועץ טכני מקיף מגוף בעל מוניטין וניסיון בתחום, המתייחס, בין היתר למבנה חיבורי החשמל, לציוד המותקן, ואשר כולל הערכת ובחינת ביצועי המערכת טרם ולאחר חיבורה לרשת החשמל. בפרויקטים בקנה מידה גדול מותקנים לעיתים קרובות מערכות מכאניות המכוונות את זווית הפאנל בצורה האופטימאלית לקליטת קרינת השמש,)Trackers( על ציר אחד )Single-Axe( או שניים.)Dual-Axes( שימוש במערכות אלו עשוי להגביר, מחד, את התפוקה בכ- 12% עד כ- 7%, אולם עלול להגביר את החשיפה לתקלות מכאניות, מאידך. אמצעים נוספים להגברת התפוקה עושים שימוש בעדשות ומראות מסוגים שונים. תוספות אלו תורמות למורכבות הטכנית, ועשויות להוסיף לחשיפה הטכנית. למתקנים סולאריים על גגות יתווספו בדיקות הנדסיות לגבי סוג הגג, חוזקו, אופן חיבור הפאנלים לגג, קיומן של נזילות, צורך באחזקה עתידית של הגג, החלפת גג אזבסט והיבטים נוספים מורכבות בפרויקטים לייצור חשמל נמדדת הכמות החלקים הנעים בפרויקט, טמפרטורות העבודה והלחצים, לקלקולים, פחת מואץ, צורכי החלפת וחידוש ציוד ודרישות תחזוקה והשקעות הוניות )CAPEX( משמעותיות. 3 אורך חיי הממיר הינו בממוצע 1-12 שנה, לעומת אורך חיי הפאנלים, אשר הינו 22-7 שנה בממוצע. 31.Long term service agreement הסבירות

14 ג. 2. איכות קבלן התפעול ואיתנות בעלי המניות כחלק מבחינת הסיכונים הטכניים בתקופת התפעול של הפרויקט, נבחנים, בין היתר, איכות קבלן התפעול והתחזוקה, ניסיונו בתחום, איתנותו הפיננסית, דירוגו והתחייבויותיו, במסגרת ההסכם מולו. מובן כי איכותו של קבלן התפעול והתחזוקה הופכת משמעותית יותר, ככל שהפרויקט מורכב יותר ונדרש למומחיות בתחום. במסגרת הבדיקה, נבדקת המסגרת החוזית של הסכם התפעול והאחזקה, בין היתר, בהיבט של תקופתו, חלקי המתקן אשר הינם באחריות הקבלן, עומק האחריות וקיומם של מנגנוני קנסות או תשלום משתנה, כתלות בעמידה ביעדי זמינות וביצועים תפעוליים שונים. יעילות פרויקט PV נמדדת, בין היתר, לפי שיעור יעילות Ratio( )Performance מינימאלי, המשקף את תפוקת האנרגיה של המתקן, כפי שנמדדה בפועל, בהשוואה ליכולת תפוקת האנרגיה המקסימאלית, תחת תנאים אופטימאליים. התחייבות של קבלן ההקמה וקבלן התפעול והתחזוקה לשיעור יעילות מינימאלי בכל שנה עד למועד פקיעת רישיון הייצור הקבוע, העולה על שיעור היעילות המינימאלי המובטח ע"י יצרני הפאנלים, מהווה תמיכה לדירוג. עומק ההשפעה של חשיפה ליעדי ביצועים, לרבות שיעור יעילות הפרויקט, נבחן במסגרת תרחישים למודל הפיננסי. בעלי המניות בפרויקט ייבחנו, בין היתר, על פי היסטוריית תמיכה פיננסית בפרויקט או מיזמי החברה בעבר, במיוחד בקרות אירועי כשל שונים. בעלי מניות, אשר ענף האנרגיה הינו תחום ליבה בפעילותם, ואשר הינם בעלי ניסיון מוכח בתחום האנרגיה והתשתיות יקנו ערך מוסף לפרויקט. ד. איתנות פיננסית בבחינת יחסי הכיסוי מידרוג לוקחת בחשבון מגוון תרחישי רגישות שונים, אשר אינם בהכרח תואמים את הערכת ההנהלה או בעלי המניות בפרויקט. תרחישי הרגישות שנבחנים הינם פועל יוצא של הבחינות, שתוארו לעיל )מידת הוודאות בקשר לנתונים הגיאוגרפיים ותנודתיותם, יעדי ביצועי הפרויקט וגידור חשיפות, במסגרת הסכם התפעול והתחזוקה, עלייה בהוצאות תפעוליות ו 2 או הוניות ועוד(. היחס המוביל בבחינת המודל הפיננסי הינו יחס הכיסוי לשירות החוב,)DSCR( המחושב ע"י חלוקת תזרים המזומנים הפנוי לשירות החוב בשירות החוב התקופתי. יחס הכיסוי יחושב בדרך כלל לתקופה של שנה,)ADSCR( ובמסגרת הבדיקות ייבדק היחס הממוצע, לאורך תקופת החזר החוב, והמינימאלי, על מנת לשקף "בטן" תזרימית. חשוב לציין כי, ככל שהתנודתיות בתזרים המזומנים עולה, כפי שמשתקף, בין היתר, בבדיקות שתוארו לעיל, יחסי הכיסוי שיידרשו לשם קבלת דירוג בר-השקעה הינם גבוהים יותר. כפועל יוצא מכך, בפרויקטים בהם קיימת שונות בהכנסות ממכירת חשמל, בתפוקת ייצור האנרגיה או בפרויקטים בעלי חשיפות ייחודיות יידרשו יחסי כיסוי גבוהים יותר. בחינה נוספת תיעשה, על פי הרלבנטיות, ליחס כיסוי חיי ההלוואה 34 LLCR מינימאלי וממוצע, המשקפים את היחס בין היוון התזרים החופשי )עד תום פירעון וליחס כיסוי חיי הפרויקט 35 PLCR ההלוואה או עד תום חיי הפרויקט( ליתרת החוב בכל תקופה; יחס זה משקף את שווי תזרים המזומנים בכל נקודת זמן, ומהווה שערוך לבטוחה העיקרית כנגד החוב הקיים בכל נקודת זמן. לבדיקות שצוינו לעיל, נוספת בחינת רגישות נקודות האיזון )נקודות ה- ;)Breakeven שני פרויקטים עשויים להיות בעלי אותם יחסי כיסוי ממוצעים, אך דרגות חשיפה שונות לירידה בהכנסות או עלייה בהוצאות )למשל לאור חשיפה לשערי ריבית, שינוי בשערי-חליפין, ירידה בתפוקה, במחיר וכו'(. בחינת נקודות האיזון עונה על השאלה: מהו המצב שבו מתקיים מצב של חדלות פירעון? כלומר, כאשר יחס הכיסוי המינימאלי עומד על 1., או שאינו עוד עומד בדרישות תזרים מזומנים תפעולי, בניכוי הוצאות הוניות,)CAPEX( מיסים למדינה ושינוי בהון חוזר, תוך לקיחה בחשבון של הזרמת 2 משיכת מזומנים אל ומקרנות הביטחון המחויבות עפ"י הסכמי המימון בפרויקט חודשי שירות חוב, קרן וריבית, בהתאם ללוח הסילוקין. 34 Loan Life Cover Ratio 35 Project Life Cover Ratio

15 המממנים המינימאליות לחדלות פירעון. במסגרת ניתוחים אלו, נבחנת השפעת ה"זנב" )Tail( כגורם ממתן; ה"זנב" מהווה מרווח ביטחון עתי, בין מועד פירעון החוב הסופי לנקודה בזמן המוגדרת כתום הפרויקט )פקיעת הרישיון, הזיכיון או חוזה הרכישה(. בבדיקת נקודות ה- Breakeven מבדילים בין משתנים שעלולים להשתנות טרם הסגירה הפיננסית, שעל פיהם ניתן ל"החליק" את יחס הכיסוי או "לפסל" את החוב )באמצעות לוח סילוקין שנקבע בהתאם להתפתחות תזרים המזומנים והדרישה ליחס כיסוי מסוים(, לבין משתנים שעשויים להשתנות לאחר שלוח הסילוקין כבר נקבע. בפרויקטים בהם קיים סיכון ביקושים, כלומר אין הסכמי,PPA או שתזרימי המזומנים לשירות החוב מעוגנים חלקית בהסכמים כאלו, נעשה שימוש, בין היתר, ביחסים פיננסיים אחרים לצורך הערכת סיכוני האשראי. היחסים הנבדקים: )1( )9( ;)CAP( חוב פיננסי; )7( חוב פיננסי 2 בסיס הון 2 )CFADS( חוב פיננסי; )2( תזרים מזומנים פנוי לשירות החוב 2 FFO חוב פיננסי 2 קילוואט. השימוש ביחסים אלו משקף, במידת מה, מעבר ממתווה מימון פרויקטים למבנה תאגידי, ומתאים לשווקי אנרגיה בוגרים ולחברות חשמל בעלות.Track-Record ה. גידול גורמים מטייבי/מרעי דירוג: ה.. נזילות לנזילות חשיבות לצליחת תקופות משבר, בהן הפרויקט סופג זעזועים בלתי צפויים, אם בשל קיטון בהכנסות ואם בשל בהוצאות. הבטחת הנזילות נעשית באמצעות שימוש בקרנות ביטחון ייעודיות, כגון: קרן לשירות החוב, קרן לשיקום עמוק Maintenance(,)Major קרן תפעולית וקרנות שונות בהתאם לצרכים הספציפיים של הפרויקט. ל"כריות ביטחון" אלו, עשויה להתווסף נזילות בדמות שמירה על יתרות מזומנים נזילות, בסכום מינימאלי, בחשבון העודפים 36 Cash( )Excess, בין היתר, כתנאי לשחרור עודפים. הקרובים הינה סטנדרטית במימון פרויקטים בתחום האנרגיה; קרן לשירות חוב בגובה שישה חודשי שירות חוב יחד עם זאת בפרויקטים בהם תזרימי המזומנים תנודתיים במיוחד עלולה להידרש קרן לשירות חוב בהיקף נרחב יותר. קרן שיקום עמוק תיבחן בהתאם להיקף הוצאות התחזוקה הכבדה הצפויות בפרויקט, בהתאם לכיסויים שישנם במסגרת הסכם תחזוקה ארוך טווח )LTSA( ובהתאם לחו"ד היועץ הטכני. כפי שצוין לעיל, טכנולוגיות חדישות, ללא היסטוריה תפעולית מספקת, או פרויקטים בעלי חשיפות מיוחדות עלולים להוביל לדרישות נזילות גבוהות יותר. במסגרת בחינת הנזילות, נבדקים, בין היתר, הערבויות המסופקות על ידי בעלי המניות וקבלני ההקמה, התפעול והתחזוקה, מערך הביטוחים ועומק הכיסויים, וכן כל מחויבות להזרמת הון נוספת, הן מצד בעלי המניות והן מצד מממנים חיצוניים. 12 ה. 2. מבנה מימוני פרופיל מבנה אופייני לפרויקטים סולאריים בטכנולוגיית PV יכלול, בין היתר, את המאפיינים הבאים: )1( הנפקת חוב באמצעות חברה ייעודית )SPC( או באמצעות שותפות מוגבלת. במסגרת בחינת המבנה המימוני, נבדקת הפרדת סיכון האשראי של הפרויקט מסיכון האשראי של בעלי המניות, בהילקח בחשבון מנגנוני הפרדת הנכסים וחשבונות הפרויקט מנושים אחרים )2( ;)Ring Fencing( מערך שעבודים טיפוסי למימון פרויקטים, הכולל שיעבוד על כל הנכסים המוחשיים והון המניות הנפרע של ה-,SPC ככל שרלוונטי; )7( קיום נאמן לעסקה, המפקח על מפל התשלומים; )9( קיום אמות מידה פיננסיות, הכוללות התניות ומגבלות בנוגע להעמסת חוב נוסף ומכירת נכסי הפרויקט; )2( הדקים לחלוקת עודפים. 36 חשבון העודפים הינו לרוב השלב האחרון במפל המזומנים בפרויקט, ממנו נמשכים כספים להחזר הלוואת בעלים או חלוקת דיבידנדים.

16 פרופיל הפרויקט האופייני הינו כזה ה"מגדר" את סיכון הביקושים בהסכמים חתומים לרכישת חשמל )PPA( ובעל לוח סילוקין קבוע המופחת על פני תקופת החוזים. חובות נחותים הקשורים לפרויקט עשויים להיכלל בחישוב הכולל של החוב, ככל שיש בהם להשפיע באופן משמעותי על נזילות הפרויקט, להביא לחדלות פירעון, להגביל מימון מחדש או גיוס חוב נוסף, בעת הצורך. מאפיין טיפוסי נוסף לסקטור פרויקטי ה- PV הינו מימון קבוצת פרויקטים )"בסקט"(, אשר ביניהם שעבוד צולב, במיוחד כאשר מדובר במימון מספר פרויקטים קטנים ובינוניים. השעבוד הצולב ייבחן, הן ברמה האיכותית, בהתאם לגידור ולפיזור הסיכונים שעולה ממנו, והן בתרחישים השונים שנלקחים בחשבון במודל הפיננסי. החוב ה. 3. סיכון מימון מחדש Risk( )Refinancing ככל שסיכון זה אכן קיים, ניתן לגדרו באמצעות שילוב מנגנון Cash Sweep למניעת חלוקת דיבידנדים חלקית או מלאה, וגריפה של כל המזומנים שנותרים לחשבון ייעודי. חשבון זה שמור ככרית ביטחון עבור המממנים ועשוי לשמש להאצת הפירעון בתנאים מוסכמים. בפרויקטים העלולים להידרש למימון מחדש במועד פירעון החוב, תיעשה בחינה של היקף למימון מחדש ביחס לשווי משוער לפרויקט; בחינת יחס כיסוי ה- PLCR מקבלת משנה תוקף במקרה זה. באופן כללי, צרכי מימון מחדש של מעל למחצית מהיקף המימון הראשוני עלולים לפגוע בדירוג הכולל של הפרויקט. לגופו. ה. 4. נחיתות מבנית חברה המחזיקה בפורטפוליו של פרויקטים נהנית מחד, מפיזור נכסים )מיתון סיכון נכס יחיד(; מאידך החוב שלה יימצא בנחיתות מבנית לחובות, ככל שקיימים, ברמת הפרויקטים. במקרה זה ייבחנו השפעת החובות בפרויקטים על נזילות החברה המחזיקה, התנאים המגבילים לשחרור עודפים, וכן העמידה ביחסי כיסוי כנדרש והתניות אחרות בכל פרויקט 16 ה. 5. סיכון הקמה במידה וסיכון ההקמה לפרויקט הינו משמעותי ושונה מפרופיל הסיכון התפעולי הנדרשת בדירוג. סיכון ההקמה ייבחן בהיבטים הבאים: באופן מהותי, תיעשה ההתאמה מורכבות ההקמה: בחינת מורכבות הקמת הפרויקט ועלות ההקמה הכוללת. ככלל, ניתן לומר כי הקמת פרויקט סולארי בטכנולוגיית PV הינה פשוטה יחסית. קיים סיכון לחריגה בעלויות ההקמה ולאיחור בהקמת הפרויקט, אשר בצדן הפסד הכנסות, ולעתים, קנסות על אי-אספקה כמתחייב. סיכון זה ממותן, בין היתר, באמצעות מערך הסכמי הקמה,)EPC( אשר מעביר את הסיכונים, לפחות בחלקם, אל קבלן ההקמה )ראה להלן(. במסגרת בחינת המורכבות מושם, בין היתר, דגש על נגישות למערכת החשמל האזורית או הארצית. ישנה חשיבות להבנת היחסים בין הפרויקט לבין האחראים על הספקת תשתית זו, אשר במקרים רבים הינם חברות ממשלתיות. בחינת הסיכון הכרוך באי-עמידת הפרויקט בכל הדרישות הרגולטוריות, ואי-הימצאותם של האישורים, ההיתרים והרישיונות הסטטוטוריים הדרושים להקמתו והפעלתו, הינה נדבך נוסף בסיכון ההקמה וכרוכה בבדיקת הקצאת הסיכון בצורה אופטימאלית בין הצדדים לפרויקט, ובמיוחד השתלבות אינטרס המדינה בפרויקט. יצוין כי, בהתאם לאבני הדרך המפורטות ברישיון המותנה של יצרן אנרגיה סולארית בטכנולוגיית,PV היצרן מחויב להקים את היסודות לפרויקט בתוך 6 חודשים ממועד קבלת אישור הסגירה הפיננסית. במסגרת הדירוג תיבחן יכולת קבלן ההקמה לעמוד בלוח הזמנים כאמור, תוך בחינת אסטרטגיית ההקמה )לדוגמא, הסכם ביצוע עבודות מוקדמות(, ועשויה להידרש חו"ד של היועץ הטכני בנושא.

17 איכות קבלן ההקמה ומערך הסכמי ההקמה 37 )EPC( : סיכון ההקמה נגזר מהחשיפה לאי-הקמת הפרויקט במועד, בתקציב שנקבע לו, ובהתאם למפרט הטכני ורמת הביצועים המצופים. סיכונים אלו ניתנים לגידור באמצעות העברתם לקבלן EPC מנוסה, אשר הקים פרויקטים דומים, ללא עיכובים וחריגות בתקציב, וזאת במסגרת הסכם,)Turn-Key( 38 הכולל מחיר קבוע Sum(,)Lump תאריך נקוב למסירה Certain(,)Date ערבויות ביצוע ומנגנון קנסות )LDs(, המשקף כיסוי לנזקים אפשריים, כתוצאה מעיכוב בהקמת הפרויקט, חריגה בתקציב או במפרט יעדי הביצועים. איכות סיכון האשראי של קבלן ההקמה תיעשה על פי דירוגו, ובמידה ואינו מדורג תיעשה הערכת סיכון אשראי פנימית. סיכון ההקמה ממותן באופן מסוים, כאשר קבלן ההקמה הינו בין בעלי המניות בפרויקט, מאחר ולקבלן ההקמה אינטרס בהצלחת הפרויקט ועמידה ביעדים. מצד שני, זהות, בין הבעלים לקבלן, עלולה להוביל לניגוד אינטרסים, במקרים בהם קבלן ההקמה אינו נושא במכלול סיכוני ההקמה או במקרה חדלות פירעון, שעה שהקבלן הופך נושה. נזילות בתקופת הקמה: נזילות בתקופת ההקמה חיונית למקרה של עיכוב בהקמה, וכפועל יוצא מכך, דחייה בקבלת הכנסות. מקורות נזילות נוספים כוללים, בין היתר, הסכמים למימון נוסף, ערבויות וקנסות מצד קבלן ההקמה, קרנות 39 ביטחון ייעודיות וביטוחי אובדן הכנסות )ALOP(. יש לציין כי, החברות בתחום ה- PV בישראל הינן, בחלקן הגדול, צעירות, פועלת בסביבה עסקית המאופיינת ברמת תחרותיות גבוהה, המלווה באתגרים טכנולוגיים, אילוצים באספקת חומרי הגלם ורמת וודאות נמוכה באשר להתפתחות השוק )תלות ברגולציה תומכת(. חשיפה פיננסית לקבלן הקמה שאינו בדירוג בר-השקעה, תמותן באמצעות דחיית התשלום עד לחיבור המתקן ועמידה בביצועים תפעוליים מספקים, הנפקת ערבויות בנקאיות, או לחילופין, במסגרת תקצוב החלפת הקבלן, במקרה הצורך. ה. 6. הסדר בקרות אירוע כוח עליון מסיים השפעה חיובית לדירוג תהיה לקיומו של הסדר התומך במלוא היקף החוב המדורג, במקרה של ביטול ההסכם מסיבות שונות. לדוגמא, ההסדרה תומכת המימון, כפי שנקבעה נמוך. 4 בספר אמות המידה ליצרני חשמל פרטיים, כוללת העברת בעלות מלאה על התחנה ללקוח הקצה העיקרי )חברת החשמל( ופירעון מוקדם של החוב או המשך תשלום החוב בהתאם להסכמי המימון, וזאת בקרות אירוע כוח עליון מסיים. אירוע כוח-עליון מסיים מוגדר, לרוב במערכת ההסכמים, כאירוע אשר מעבר לשליטה הסבירה ולאחריות של מי מהצדדים להסכמים השונים, שעה שננקטו כל האמצעים הדרושים למניעתו וסיומו המהיר. מקרה כוח-עליון אינו מהווה הפרה של ההסכמים, אך מבטל את חובות הצדדים על פיהם. הסדרה זו אינה חלה על פרויקטי PV קטנים של עד 2 קילוואט ומתקנים בינוניים המתחברים לרשת במתח 13 Engineering, Procurement and Construction :Liquidated Damages 38 מנגנון קנסות יעיל הינו כזה, שמכיל משטר תשלומי נזיקין יומי, המכסה על העלויות הקבועות )כולל שירות חוב( של הפרויקט. מצופה כי מגבלת תשלומי הקנסות )Cap( תהיה בטווח שבין 1% ל- 2% מעלות ההקמה הכוללת. 39 -Advanced Loss Of Profit ביטוח המכסה אובדן רווחים, ביטוח מקובל במימון פרויקטים הנעשה לפני הפעלתו המסחרית של הפרויקט, ומכסה, בין היתר, אובדן רווחים כתוצאה מעיכוב בהקמה. 4 ההסדרה הרגולטורית מתוקף חוק משק החשמל המסדירה את אופן התנהלות יצרני החשמל הפרטיים. 37

18 ה. 7. שונות קיומה של חולשה מהותית בקטגוריה מסוימת במתודולוגיית הדירוג אשר, להערכת מידרוג, אינה מטופלת או שאינה ניתנת לטיפול. חוסר גמישות פיננסית עקב רמת מינוף גבוהה במיוחד. הרעה בסביבה העסקית של אחד או יותר מהצדדים המעורבים בפרויקט - כגון: הבעלים, ספקים וקבלנים מרכזיים - אשר מעמידה בסימן שאלה את יכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם. דירוג נמוך ללקוח קצה עיקרי או הימצאותו בהתחייבויותיו במסגרת הסכם ה-.PPA במגמת הרעה, אשר עשויה להשפיע על יכולתו לעמוד 18

19 נספח א'- מבנה פרויקטים סולאריים בטכנולוגיית PV בטכנולוגיית PV מומרת אנרגיית קרינת השמש, הפוגעת בפאנלים סולאריים, המורכבים מתאים סולאריים, לאנרגיה חשמלית. מרבית התאים הסולאריים בעולם, מורכבים מסיליקון )צורן(, אשר מצוי בשפע בטבע, אינו מתכלה וכרייתו אינה מזיקה לסביבה. התאים הסולאריים מורכבים משתי שכבות, הנטענות בעת פגיעת הקרינה, כל אחת במטען שונה, חיובי או שלילי, ויוצרות שדה חשמלי, אשר מוביל לתנועת אלקטרונים. רכיבי הפרויקטים העיקריים הינם: )1( הפאנלים; )2( המהפכים החשמליים )להלן: "אינוורטר"(; ו- )7( השנאים. פרויקטים סולאריים יכולים להכיל עד עשרות אלפי פאנלים סולאריים. הפאנלים בפרויקטים אלו יכולים להיות מקובעים באופן סטטי או ניידים )על גבי,)Trackers ובאמצעות קרינת השמש מספקים זרם חשמלי ישר.)DC( האינוורטרים אחראים על הפיכת זרם החשמל מזרם ישר לזרם חילופין,)AC( ולאחר מכן, השנאים יעלו את המתח החשמלי למתח הנדרש, בסנכרון מלא עם מתח החשמל ברשת הרלוונטית. 14 רשת שנאים מהפכים פאנלים מקור: מודיס